Survivorship Bias: The Hidden Trap Distorting Your Decisions

חשיפת הטיית ההישרדות: מדוע התעלמות מהבלתי נראה עלולה לחבל בהצלחה שלך. גלה כיצד טעות קוגניטיבית זו מעוותת נתונים, בחירות ותוצאות.

מבוא: מהי הטיית ההישרדות?

הטיית ההישרדות היא עיוות קוגניטיבי המתרחש כאשר ניתוחים מתמקדים רק בפרטים או יחידים שה"שתרו" תהליך מסוים, תוך התעלמות מאלו שלא שרדו. הטיה זו עלולה להוביל לאמונות אופטימיות יתר משום שכישלונות מתעלמים, מה שמעוות את התפיסה של המציאות. הדוגמה הקלאסית מגיעה ממלחמת העולם השנייה, כאשר אנליסטים בחנו מטוסים שחזרו כדי לקבוע היכן להוסיף שריון. בכך ששקללו רק את המטוסים שהצליחו לחזור, הם החמיצו את התובנה החשובה שהמטוסים שנפגעו באזורים אחרים לא שרדו, מה שהוביל למסקנה שגויה לגבי מקום הצורך בחיזוק. תופעה זו אינה מוגבלת להיסטוריה צבאית; היא חודרת לתחומים כגון פיננסים, עסקים, מדע ואפילו פיתוח אישי.

בפיננסים, לדוגמה, ביצועי הקרנות המשותפות מדווחים לעיתים קרובות על סמך קרנות שעדיין קיימות, תוך התעלמות מאלו שנסגרו בשל ביצועים לקויים. זה עשוי לגרום לתעשייה להיראות מצליחה יותר ממה שהיא בפועל, והמוביל את המשקיעים לחשוב על החזרות פוטנציאליות. באופן דומה, בעסקים, סיפורים על סטרטאפים מצליחים מפורסמים באופן נרחב, בזמן שהרוב הגדול של מיזמים נכשל ומוחשך, מה שמקדם את המיתוס שהצלחה היא פשוט עניין של עבודה קשה והתמדה. הכרת הטיית ההישרדות היא קריטית לקבלת החלטות מושכלות ולהימנע ממסקנות שגויות המבוססות על נתונים חסרים. לעוד מידע על נושא זה וההשלכות שלו, עיין במשאבים מהמדריך לכלכלה התנהגותית ו-אינבסטופדיה.

דוגמאות היסטוריות שמעוררות את ההטיה

דוגמאות היסטוריות מספקות המחשות משכנעות של הטיית ההישרדות, חושפות כיצד התמקדות רק בתוצאות מוצלחות יכולה לעוות את הבנתנו את המציאות. אחד המקרים המצוטטים ביותר מגיע ממלחמת העולם השנייה, כאשר הקבוצה הסטטיסטית של בעלות הברית ניתחה חורי פצצות במטוסים שחזרו כדי לקבוע היכן להוסיף שריון. בתחילה, נראה היה הגיוני לחזק את האזורים המוכים ביותר. עם זאת, הסטטיסטיקן אברהם וולד ציין כי המטוסים הללו מייצגים רק את המתמודדים; אלו שנפגעו ככל הנראה קיבלו פגיעות קטלניות באזורים פחות פגועים. על ידי חיזוקspots עם חורי פצצות פחותים, בעלות הברית טיפלו בחולשות האמיתיות, תיקון קלאסי להטיית ההישרדות.

דוגמה נוספת נמצאת בעסקים ויזמות. התקשורת לעיתים קרובות מדגישה סיפורי סטרטאפים מצליחים, כמו אלה המתועדים על ידי פורבס, תוך התעלמות מהמספר הגדול של מיזמים שנכשלו. תשומת הלב הסלקטיבית הזו עשויה להוביל יזמים שאפתניים לאמוד בצורה לא נכונה את הסיכונים ולהעריך יתר על המידה את הסבירות להצלחה, מעוותת את התפיסות לגבי מה שנדרש לבנות חברה משגשגת.

בתחום המחקר המדעי, ניתן לראות את הטיית ההישרדות גם בניסויים קליניים. מחקרים שמדווחות רק על תוצאות חיוביות, בעוד שניסויים שליליים או לא חד משמעיים נשארים ללא פרסום, יוצרים תמונה מטעה של יעילות הטיפול. תופעה זו, הידועה כהטיית פרסום, תועדה על ידי ארגונים כמו המכונים הלאומיים לבריאות, והיא ממשיכה לאתגר את שלמות הרפואה מבוססת הראיות.

איך הטיית ההישרדות מעוותת נתונים ותפיסות

הטיית ההישרדות מעוותת באופן משמעותי הן את הפרשנות של נתונים והן את התפיסה הציבורית על ידי התמקדות בתוצאות מוצלחות תוך התעלמות בדרך כלל מקבוצת הכישלונות הגדולה יותר. קיצור קוגניטיבי זה מוביל למסקנות שגויות לגבי הסבירות להצלחה, היעילות של אסטרטגיות או התכונות הטבועות של ישויות ששרדו. לדוגמה, בעסקים, סיפורי התקשורת מדגישים לעיתים קרובות סטרטאפים שהפכו לגורמי תעשייה, כמו אלה המוזכרים על ידי פורבס, תוך התעלמות מהרוב הגדול של סטרטאפים שנכשלו. הנראות הסלקטיבית הזו יכולה ליצור אשליה שהצלחה היא נפוצה יותר או קל להשגה ממה שהיא באמת.

במחקר ובניתוח נתונים, הטיית ההישרדות עשויה להוביל להערכה יתרה של ביצועים או להערכת סיכון נמוכה מדי. לדוגמה, כשבודקים החזרי קרנות המשותפות, לרוב כוללים רק את הקרנות ששרדו במשך תקופה מסוימת בסטטיסטיקות הביצועים, כפי שמציין הוועדה לניירות ערך של ארה"ב. ההשמטה של קרנות שנכחדו מגדילה את התשואות הממוצעות ומטעה את המשקיעים לגבי פרופיל הסיכון והסיכון האמיתי של הקוסמוס של ההשקעות.

ההטיה משפיעה גם על ניתוח היסטורי, כמו במחקרי צבא. הדוגמה הקלאסית היא בעיית השריון של המטוסים במלחמת העולם השנייה, שבהן אנליסטים בתחילה המליצו לחזק אזורים עם החורים רבים ביותר על מטוסים ששבו. עם זאת, כפי שציין העמותה הסטטיסטית האמריקאיות, זה התעלם מהעובדה שמטוסים שנפגעו באזורים אחרים לא חזרו, מה שגרם לעיוות הנתונים והוביל לטעויות פוטנציאליות.

לבסוף, הטיית ההישרדות עלולה להוביל ל-overconfidence, קבלת החלטות גרועה ושכפול נרטיבים מטעים, מה שמדגיש את החשיבות שבשקילת הצלחות נראות וכישלונות בלתי נראים בכל ניתוח.

השלכות אמיתיות בעסקים, השקעות ומדע

הטיית ההישרדות יכולה להיות בעלת השלכות משמעותיות במציאות בעסקים, השקעות ומחקר מדעי. בעסקים, התמקדות רק בחברות המצליחות—כמו ענקיות טכנולוגיה או סטרטאפים שהפכו ליוניקורנים—עלולה להוביל לאמונה שStratigies הללו הן יעילות באופן אוניברסלי, תוך התעלמות ממספר הרב של מיזמים שנכשלו אשר הלכו בדרכים דומות. תשומת הלב הסלקטיבית הזו עשויה להניב מודלים עסקיים פגומים ועצות יזמיות מטעיות, כפי שהודגש על ידי Harvard Business Review.

בהשקעות, הטיית ההישרדות מעוותת את מדדי הביצועים. דירוגי קרנות משותפות, לדוגמה, לעיתים קרובות שוללים קרנות שנסגרו או שהניבו ביצועים גרועים, מה שמקשה את התשואות הממוצעות של הקרנות הנותרות להיראות גבוהות מהן בפועל. זה עשוי להטעות את המשקיעים להפריז בסיכויי ההצלחה שלהם, כפי שמציינת הוועדה האמריקאית לניירות ערך. ההטיה יכולה גם לעודד התנהגות השקעה מסוכנת יותר, כאשר המשקיעים עשויים להאמין שהתשואות הגבוהות נפוצות יותר ממה שהן באמת.

בעולם המדע, הטיית ההישרדות יכולה להטות תוצאות מחקר והחלטות מדיניות. מחקרים שמפרסמים רק תוצאות חיוביות או מתמקדים בניסויים מוצלחים מתעלמים מהלקחים היקרים מהניסיונות שנכשלו, מה שמוביל להבנה עקומת של מה עובד. בעיה זו, הידועה כהטיית פרסום, היא בעיה מוכרת בספרות המדעית, כפי שנדון על ידי קבוצת ההוצאה של נייטר. בסופו של דבר, הטיית ההישרדות עשויה לסכן את קבלת ההחלטות המוסמכת ולעכב את ההתקדמות במספר תחומים.

הכרת הטיית ההישרדות בחיי היומיום

הטיית ההישרדות משפיעה בעדינות על רבים מהאספקטים של קבלת החלטות יומיומיות ותפיסות, לעיתים קרובות גורמת לאנשים להגיע למסקנות מטעות מנתונים חסרים. עיוות קוגניטיבי זה מתבצע כאשר توجه متواجد לתוצאות מוצלחות או ל"שרידים" נראים, תוך התעלמות מהקבוצות הגדולות יותר של כישלונות או "לא-השרידים" שנשארים בלתי נראים. בחיי היומיום, זה יכול להתבטא במגוון תחומים, כמו עצות קריירה, אסטרטגיות השקעה ואפילו מגמות בריאות וכושר.

למשל, סיפורים על יזמים שנטשו את הלימודים שלהם והקימו חברות בנות מיליארדים נזרקים לעיתים קרובות בתקשורת. המיקוד הזה יכול ליצור אשליה שלנטוש את הלימודים הוא מסלול בר קיימא להצלחה, תוך התעלמות מהרוב הגדול שלא משיגים תוצאות כאלה. באופן דומה, בתחום הפיננסי, משקיעים עשויים להיות מפתים לחקות את האסטרטגיות של כמה מנצחים בולטים בשוק המניות, ובכך מדליקים את השאר שהפסידו כסף תוך שימוש בגישות דומות. תשומת הלב הסלקטיבית הזו עלולה לעוות את הערכת הסיכון ולגרום לoverconfidence בקבלת החלטות אישיות.

הכרת הטיית ההישרדות דורשת מאמץ מודע לחפש את נתוני ה"בלתי נראה"—הכישלונות, המקרים הלא מדווחים והסיפורים הפחות מלהיבים. חשיבה ביקורתית וס skepticism הם כלי העבודה חיוניים בתהליך הזה. על ידי שאלות מה מידע חסר ולשקול את הקשר הרחב יותר, אנשים יכולים לקבל החלטות מושכלות יותר ולהימנע מהמוקשים של הסקת מסקנות מנתוני תעופה. ארגונים כמו הקולג׳ האמריקאי לפסיכולוגיה ו-האקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה מדגישים את החשיבות שבהבנת הטיות קוגניטיביות, כולל הטיית ההישרדות, לשיפור קבלת ההחלטות גם בהקשרים אישיים וגם מקצועיים.

אסטרטגיות למניעת והתגברות על הטיית ההישרדות

כדי לצמצם את השפעות ההטייה ההישרדות במחקר, קבלת החלטות וניתוח, ניתן להחיל מספר אסטרטגיות מעשיות. ראשית, важно לחפש באופן מכוון ולכלול נתונים הן מהמקרים המוצלחים והן מהמקרים הכושלים. זה אומר לא רק לנתח את ה"נצחים", אלא גם לחקור בצורה שיטתית את "הכישלונות" שנשארים לעיתים קרובות בלתי נראים. לדוגמה, במחקרי עסק עם, בדיקה של חברות שהפכו לפשיטת רגל לצד אלה שהצליחו, מספקת תמונה מדויקת יותר של הגורמים המשפיעים על הצלחה וכישלון (Harvard Business Review).

שנית, חוקרים ואנליסטים צריכים לתכנן מחקרים ושיטות אנסוק מחקר שימזערו הטיית בחירה. זה יכול לכלול שימוש בדגימה רנדומלית, הבטחת מקורות נתונים מקיפים, והיות שקופים לגבי המוגבלות של הנתונים הזמינים. ביקורת עמיתים ושכפול מחקרים גם עוזרים לזהות ולתקן את הטיית ההישרדות על ידי כפיית ממצאים לבחינה משלל פרספקטיבות (נתור).

שלישית, טיפוח תרבות של חשיבה ביקורתית וספקנות הוא חיוני. עידוד הפרטים לחלוק את הנרטיבים שמתמקדים אך ורק בסיפורי הצלחה, ולשקול מה חסר מהנתונים, עשוי לעזור להילחם בט tendency האנושי המוכן להתעלם מכישלונות. הכשרה בספרות סטטיסטית ובהטיות קוגניטיביות מצוידת את האנשים שיכולים להכיר ולהתמודד עם הטיית ההישרדות בעבודתם (הקולג׳ האמריקאי לפסיכולוגיה).

באמצעות יישום אסטרטגיות אלה, ארגונים ואנשים יכולים לקבל החלטות מושכלות יותר, להימנע ממסקנות מטעות ולפתח הבנה יותר מציאותית של הגורמים שמעורבים בתוצאות.

סיכום: חשיבות ההכרה בבלתי נראה

הכרה בהטיית ההישרדות היא קריטית לכדי לקבל החלטות מושכלות ולהסיק מסקנות מדויקות בתחומים כמו עסקים ופיננסים ועד למדע והיסטוריה. הטיית קוגניטיבית זו גורמת לנו להתמקד בתוצאות מוצלחות תוך התעלמות במקרים רבים מהקבוצה הגדולה יותר של כישלונות או לא-נשארים, ובכך מעוותת את ההבנה שלנו של המציאות. באמצעות ההתמקדות אך ורק בהצלחות "נראיות", אנו מסכנים לקבוע יתר על המידה את היעילות של אסטרטגיות, להמעיט בהערכות הסיכון ולשמר מיתוסים על מה שמוביל להצלחה. לדוגמה, בהשקעה, על ידי התמקדות בחברות שפרחו, ניתן להסתיר את הלקחים מאלו שנכשלו, מה שמוביל לטעויות אסטרטגיות וביטחון לא מוצדק (הוועדה האמריקאית לניירות ערך). באופן דומה, במחקר מדעי, פרסום רק תוצאות חיוביות עשוי ליצור תחושת בטחון שקרית לגבי טיפול או תיאוריה (קבוצת הוצאת נייטור).

כדי להילחם בהטיית ההישרדות, הכרחי לחפש באופן פעיל ולהתחשב בנתוני ה"בלתי נראה"—הכישלונות, מחקרים שלא פורסמו, הקולות שלא הגיעו לאור. פרספקטיבה רחבה זו מאפשרת ניתוחים יותר מדויקים, הערכות סיכון טובות יותר וציפיות מציאותיות יותר. טיפוח מודעות להטיית ההישרדות לא רק שהוזהמאת משפרת את החשיבה הביקורתית אלא גם מחייה את הענווה, מזכירה לנו שסיפורי הצלחה לעיתים קרובות הם החריג ולא הכלל. בסופו של דבר, לראות את הבלתי נראה אינו רק צורך מתודולוגי; זהו הרגל חיוני עבור כל מי שואף להבין את העולם בדיוק רב יותר ולקבל החלטות נבונות יותר.

מקורות והפניות

Survivorship Bias: The Hidden Trap in Decision Making!

ByQuinn Parker

קווין פארקר היא סופרת ומובילת דעה מוערכת המומחית בטכנולוגיות חדשות ובטכנולוגיה פיננסית (פינשטק). עם תואר מגיסטר בחדשנות דיגיטלית מהאוניברסיטה הנחשבת של אריזונה, קווין משלבת בסיס אקדמי חזק עם ניסיון רחב בתעשייה. בעבר, קווין שימשה כלת ניתוח בכיר בחברת אופליה, שם התמחתה במגמות טכנולוגיות מתפתחות וההשלכות שלהן על המגזר הפיננסי. דרך כתיבתה, קווין שואפת להאיר את הקשר המורכב בין טכנולוגיה לפיננסים, ולהציע ניתוח מעמיק ופרספקטיבות חדשניות. עבודתה הוצגה בפרסומים מובילים, והקנתה לה קול אמין בנוף הפינשקט המתקדם במהירות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *